א. אֵבֶר

1, ש"ז, מ"ר אֲבָרִים, --הנוצה הארוכה בכנף העוף, Schwingfeder; penne; wingfeather: הנשר הגדול גדול הכנפים ארך הָאֵבֶר מלא הנוצה (יחזק' יז ג). --ובהרחבה לכנף בכלל, Schwinge; aile; wing: וקוי יי' יחליפו כח יעלו אֵבֶר כנשרים (ישע' מ לא).  יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות ואֹמר מי יתן לי אֵבֶר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדד אלין במדבר (תהל' נה ו-ח). -- עי' לקמן אֶבְרָה, ועי' כנף.



1 באשור' אַבְרֻ, כנף

חיפוש במילון:
ערכים קשורים