רַעֲנָן

1, ת"ז, נק' רַעֲנָנָה, מ"ר רַעֲנַנִּים,— תאר לצמח דשן לח וטרי, saftig, frisch; succulent, frais; juicy, fresh: זית רַעֲנָן יפה פרי תאר קרא יי' שמך (ירמ' יא יו). והיה כעץ שתול על מים וכו' והיה עלהו רַעֲנָן (שם יז ח). אני כברוש רַעֲנָן ממני פריך נמצא (הוש' יד ט). — ובפרט בצרוף תחת כל עץ רענן: אשר עבדו שם הגוים וכו' את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רַעֲנָן (דבר' יב ב). ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רַעֲנָן (מ"א יד כג). הנחמים באלים תחת כל עץ רַעֲנָן (ישע' נד ה). ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רַעֲנָן (ירמ' ג יג). — ועל גן וכרם המשמשים מטה לאדם: הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רַעֲנָנָה1 (שה"ש א יו). — ובהשואת אדם בריא לצמח רענן: ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רַעֲנָן2 (תהל' לז לה). ואני כזית רַעֲנָן בבית אלהים (שם נב י). ותרם קרני בלתי בשמן רַעֲנָן3 (שם צב יא).עוד ינובון בשיבה דשנים וְרַעֲנַנִּים יהיו (שם שם יה). — ואמר בן סירא: כפרח עלה על עץ רענן שזה נובל ואחר צומח (ב"ס גני' יד יח). כזית רענן מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף (שם נ י).— ובתו"מ: כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה (ר"ע ע"ז ג ה). מה עשה יואב, הביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך (מד"ר תהל' יח). וישראל שבארץ בצרה גדולה אבל בצרתם הם כזית רענן (שם צב). — ובסהמ"א: אף העלים שנשרו ממנו (מאברהם) היו רעננים, זה ישמעאל (ילק' שמע' ירמ' רצו). אסא דרא וכו' פירוש הדס רענן ויש אומרים הדס לח (ערוך ערך אסא). יש מפרש מפסגין זה סומכין האילן שהוא רענן יותר מדאי (שם ערך פסג). אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל וכפה לא רעננה (רש"ט פלקירא, בראש ס' המבקש). — ואמר הפיטן: רדת טל תרעיף רקומה רעננים להרחיב ולא להרחיק (ינאי? אור טל, זולאי,שסב). כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה רוננים אני והו הושיעה נא (מנחם ברבי מכיר, כהושעת אדם, הושענות לשבת). תשלח יונקותיה צפונה ותימנה ותשכון עמה על ערש רעננה (נצבה יונה סדור ארם צובה, תמד:). —  ואמר המשורר: ונתן לבך רחב כמו ים וכפך רעננה כרביבים (ר"ש הנגיד, שמואל קדמה, בן תהלים, ששון, קג; שם הברמן א, 61). וכנות אהבים יסופון ארזים בגן אל והן רעננות ולחות (רמב"ע, תנו ציץ, הענק, ברודי, שא). ובנות עדינות הגלו ממדינות ממטות רעננות ומנוחות שאננות (ר"י הלוי, יונה נשאתה, זמורה ז, 281). שמנו ובעטו בנעימים ועודם בכפה רעננה (ראב"ע, אל חי, איגר 181). — וחלב רענן, חלב טרי ושמן: וב' חדשים אחרי שילדה (העז) ורועה עשבים טובים והחלב יהיה רענן בריח טוב וטעם טוב (אוצה"ח ט ה,תשו' שאלה יד). — °ובשמוש המלה כשם עצם: ובין עבותים, עצי רענן (רש"י, יחזק' לא ג). פרי ההסתפקות המנוחה, רענני השפלות האהבה (ר"י א"ת, מבחר הפנינים, 20). — ואמר הפיטן: בחרבות הולכת נאמניך, הלעטתם שד משמניך, בלותם רענני שמניך (אנעים חדושי, יוצ' א פסח). אקרא קול בראש הרים ואדמה לעוף על רענניך (ציון עטרת, קינ' ת"ב).



1 [זאת כונת הכתוב: אנו לנים בגן ובכרם, האילנות הם קורות בתינו וערשנו היא בצמחים הירקים.]

2 [גם אזרח כאן פרושו צמח אזרח, גפן טהורת הגזע, ועי' אָזְרָח, הערות.]

3 [כנראה אין הכונה לשמן שהוא רענן, אלא: בִּלֹּתִי, דֻשנתי, כאלו בשמן, ואני רענן, ממש כבפס' יה: דשנים ורעננים יהיו].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים