אִמָּר

° 1, ש"ז, מ"ר אִמְּרִים, –  כֶבש: סם המות אמריך וקוץ ודרדר אמירך רוש פתנים בשר אִמְרֶיךָ ועפרות תבל גובה אמיריך (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר קב.).



1 אשור' אִמֶּרֻ, ולפי דע' חל"א מן אַמִּרֻ היה לבן, נקי. וכמו"כ בכנע'. בארמ' וסור' אמַּר, אימר, אימרא. בערב' אִמַּר إمّٓر, הקטן מהכבשים. וכבר העיר גידי (Guidi, della sede) כי מלה זו שאולה בער' מארמ'. וכן ס' פרֶנקל.

חיפוש במילון: