* 1, (אימרא), ש"נ, סמי' אִמְרַת, מ"ר אִמְרָיוֹת2  -רִיוֹת3, חפוי על תפר הבגד או על פיו, Saum; ourlet; seam, hem: חלוק שנראה בו נגע מציל את האמרָיות4 שבו אפילו הן ארגמן  (נגע'  יא  י).  לא יעשה הימנו (מבגד שאבד בו כלאים) אימרא המפורסמת  (תוספתא כלא'  ה  יט).  האורג שני חוטין על גבי הגס5 ועל גבי האימרא  (שם שבת  יב  א).  האמריות של שוראין ושל זהב  (ספרא  תזרי'  נגע'  טו) .  פשתן שצבעה בחרס לא יעשה ממנה אימרה  (ירוש'  כלא'  ט  לב.).  פירסמו עצמן כאימרא בחלוק  (שם  קידוש'  סה  ב).  יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי  (שם  יומא  א  לח  ד).  איזהו הדיוט ואיזהו אומן אמר ר' יוסי בן חנינא כל שהוא מזויג את האומריות זהו אומן וכל שאינו מזויג את האומריות זהו הדיוט  (שם  מו"ק  א  עד  ד).  (מהו חַיָט הדיוט שאמרה המשנה שהוא תופר כדרכו אמרו בית ר' ינאי) כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת ר' יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו  (מו"ק  י.).  במה שימש משה כל  ז'  ימי המלואים וכו' בחלוק לבן שאין לו אימרא  (תענ'  יא:).  זה נתן מדת ארכה ורחבה (של הבגד שמצא אחד) וזה נתן מדת האמריות שבה יתן למי שנתן מדת ארכה ורחבה  (רמב"ם  גזלה ואבדה  יג  ז).  חלוק שנראה בו נגע מציל את האמריות שבו אפילו היתה האימרה צמר או פשתים מצילה ואינה נשרפת  (הוא, טומאת צרעת  יג  י).  בחלוק בלי שפה ואמרה  (ר"י אזובי, שיר קער'  כסף).