1, ש"ז, מ"ר אֲמַרְכְּלִים, — פקיד, ממונה, אחד משבעה הפקידים שהיו ממונים על המקדש, Beamter im Tempel; fonctionnaire du temple; officer of the temple: אין פוחתין משלשה גזברין ומז' אמרכלין שקל' ה ב. משוח מלחמה קודם לסגן סגן קודם לאמרכל הור' יג י. הגיזבר חותם ונותן לאמרכל ירוש' שקל' מט.. והוא (אלעזר) היה אמרכל הלוים מד"ר במדב' ג. ראש בית אב קודם לאמרכל אמרכל קודם לגזבר שם ו.
1 ארמית, אמרכל, -כלא: אֲמַרְכְּלָא דממני על רברבי ליואי (ת"א במד' ג לב). אֲמַרְכַּל מהימן ישע' כד כג. משקל צְפַרְדֵעַ. בעלי התלמוד דרשו מלה זו במדרש מלים המוני ואמרו שהיא מרכבה מן מר ומן כל או מן אמר ומן כל: אמר ר' יהודא למה נקרא שמו אמרכל שהוא מר על הכל תוספתא שקל' ב יה. וכן במד"ר ויקרא ה. ובגמ' בבלי הור' יג. מאי אמרכל אמר רב חסדא אמר כולא. ואעפ"י שיש סברים כי מוצאה מלשון יונית ולפי דעת קוה' מפרסית, מ"מ אין ספק בדבר כי היהודים בהוציאם מלה זו מפיהם שמעו בו באמת הרכבת שתי המלים עבריות אמר כל.