1, —  מלת הזמן הלילה שלפני יום הנכחי, gestern Abend; hier la noit; yesternight: ויהי ממחרת ותאמר הבכירה (מבנות לוט) אל הצעירה הן שכבתי אֶמֶשׁ את אבי בראש' יט לד. יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אֶמֶשׁ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע שם לא כט. את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אֶמֶשׁ שם מב. אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אֶמֶשׁ מ"ב ט כו. שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחר דמאי ה ג. אומר החליצנו וכו' אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש עירוב' ג ט. בית שמאי אומרים אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביו"ט בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום ביצ' א ו. שלמים של אמש ושלמים של היום של אמש קודמין זבח' י ו. אמש הכריע אחי אבא הלכה כר"ג עירובין מג.. אמר לו (המלאך ליהושע) אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה שם סג:. שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום ושהורמו מאמש ושנשחטו מאמש ביצה יב:. א"ל ר"ט (לר"י) היום פניך צהובין אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח נדר' מט:. אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש ב"מ ס.. א"ר זירא אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא וכו' שם פה:. אמש הרגו שכיח ברוב עדיות עכשיו הרגו לא שכיח ברוב עדיות סנהד' מ:. אמר לו ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך מס' ד"א ה. אמר ר' יוחנן אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנכה בלוד ירוש' מגי' א ע ד. אמר לו (הקב"ה למשה) אמש היית אומר ומאז באתי אל פרעה ועכשיו אתה עומד ומרבה בתפלה מה תצעק אלי אמש היית אומר המבלי אין קברים ועכשיו אתה מרבה בתפלה מד"ר שמות כא.. אמר לו הקב"ה (לאברהם) אתה עשית עמי מאמש עד חצי הלילה וכו' תנחומא בובר לך לך יא. —  ובמשמעת בלילה שלפני מחר: מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש ביצה כא.. —  ובמשמעת יום תמול: יום ואמש ושלפניו מכילתא, מסכ' דנזיקין פרשה יוד. —  ובכלל תמול: לא תונו אותו שלא תאמר לו אמש היית עובד עכו"ם והיום נכנסת תחת כנפי השכינה ספר' קדוש' ח. —  ובמש' לילה, Nacht; nuit; night: ונפשך עולה אצלי בכל אמש ואמש תנחומא בובר משפטי' ט. —  ובכנו': דרשתיך בשמשי ואמשי רשב"ג, רשות מוסף יוה"כ לספרדים, ארוממך. מהר חמישי בפורו להמשי והגיה אמשי2 בהעריב שמשי קרובו' לפורים, אספר' אל חוק. צם (אליהו) ארבעים עם אמשיהם (Montas, 1894, 87). —  ג) חשך ואפלה עמקה, Finsterniss; obscurité; darkness: הערקים ציה אֶמֶשׁ1 שואה ומשאה איוב ל ג. הם (המצריים) האפילו ברכה כשמש לכן בשברם יום נהפך לאמש ר"א קליר, בעשר מכות, ב פסח. הפחדת ארמי באמש לילה אז רוב נסים, הגדה ליל א פסח. כעטלף מתהלך בשואה וָאֶמֶשׁ מכה העורון בל חזה שמש בן זאב, שיר למעלות, הקד' תל"ע. יום כביר מליל אמש אדם שש"ק, עת צאת אביב. פה במחלת צור פה חשך וָאֶמֶשׁ שם, קול נאקת. ובקרב לבו (של המלך שלמה) שואה ואמש מיכ"ל קהלת. אך לבי דובר ברעדה לו גילה אל אֵל בי יתפלל בדמי הָאֶמֶשׁ מיכ"ל, התפלה. עת יצא שחר זרח השמש נסה האולת ברח הָאֶמֶשׁ אור נגה על כל נגע גם בנו יל"ג דרך בת עמי. חשרת עבי אֶמֶשׁ נטשה שמים ותקום השמש ותור קרנים הוא, חג לה'.