אֱנוֹשִׁי, ת"ז, לנק' -שִית, מ"ר -שִיִים, -שִיּוֹת, – שיש בו מטבע האנושי, menschlich; humain; human: כי השמאל הכי נכבד כי הוא משכן ללב שהוא שרש לחיים האנושיים יוסיפון, יא.  וזה כלו כשיתעסק השכל האנושי עם תאות הגוף ולא תפרש בו יותר ממה שהעירותיך עליו הרמב"ם אגרת לבנו.  ומחכמת הנפש האנושית בפרט ומה שיושפע עליה  אמונה רמה ד.  שלא היה הקול אנושי או מלאכותי  ר"י אברבנל, שמואל ג.  ללמד לבני אדם המדות האנושיות המשובחות  הוא, הקד' נחל' אב'.  במין האנושי ובאישיו  רלב"ג מלח' ה' הקד'.  הנהגה כללית במדת אנושית  ידע' בדרשי, הפרדס, הקד' אוצה"ס ג.  שהנפש היא הדבר שבעבורה נהיה האיש איש וכי נמצא במציאות אנושית  תגמ' הנפ' א..  ואולם הנפש האנושית מצד שהיא נפש אנושית יחלקו כחותיה לכח חכם ולכח פועל  מאזני צדק אלגזאלי לא.  כי אין השכל האנושי מספיק לדעת זה באמיתות  עקר' א ח.  אבל הוא התחלה לכל הפעולות האנושיות הנפעלות ברצון  שם ט.  מדות טובות כלליות שלמיות אנושיות  משה וקאר, אמרי נועם ונר ישראל.