אנח
1, ממנו נֶאֱנַח, אֲנָחָה.
1 שרש שמי, באש' אַנָחֻ, בערב' אַנַחַ أَنَحَ ובארמ' אנַח במשמ' כמו בעברי' לקול שמוציא אדם מפני צער כאב ויגון וכדומה.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]