אנח

1, ממנו נֶאֱנַח, אֲנָחָה.



1 שרש שמי, באש' אַנָחֻ, בערב' אַנַחַ  أَنَحَ ובארמ' אנַח במשמ' כמו בעברי' לקול שמוציא אדם מפני צער כאב ויגון וכדומה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים