* , ש"נ, מ"ר אֲנוּסוֹת, – אשה שאנס איש אותה: נושאין על האנוסה ועל המפותה וכו' נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו יבמ' יא א. אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא (הכה"ג) ואם נשא נשוי אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא גמ' שם יט. כל הנבעלת בשדה הרי הוא בחזקת אנוסה רמב"ם נערה בתולה א ב.