1 שרש שמי, אבל רק בארמ' משמעתו דומה למשמעתו בעבר'.  בשאר הלשונות משמש במשמ' אחרות, ואולם כבר העיר ריב"ג כי הפעל הערבי הדומה לו הוא שהק شھق, והבדיל ריב"ג בהשרש אנק שני גַונים דקים, אמר וז"ל: והוא על שני פנים אחד מהם השבת הנשימה ובו נאמר האנק דם וכו' והפנים השנים מן האנקה היא הוצ' הנשימה לחוץ ובו נאמר ובכל ארצה יאנק חלל כי החלל לא ישיב הנשימה אבל מוציא והוא הפוך ונאק נאקת חלל שהיא צעקה וצוחה, וכבר נזדמנו בלשון העברי באנקה שני הענינים שהם במלת שהיק הערבי' האחד מהם השבת הנשימה והשני הוצאתה.  ע"כ. ועי' נאק, נהק, חנק, שנק.