* 1, ש"ז, – שדה של עשב למרעה, Wiese; pré; meadow: כוסבר שבהרים והכרפס שבנהרות והגרגר של אפר (שבי' ט א). אלו הן (בהמות) בייתיות הלנות בעיר מדבריות הלנות באפר (ביצה ה ז). וכל הגדילין באפר מיני דשאין (תוספתא כלא' ג יד, וירוש' שם ה ל א). היתה לו בהמה מוחכרת ומושכרת אצל אחרים ופרה רועה באפר (שם ב"ב ז ד, וגמ' בבלי קכג:). ואלו הן (בהמות) מדבריות כל שרועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (שבת מה:). שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה (פסח' ח:). מגרש הוא ריוח מקום חלק חוץ לעיר וכו' ולא לזרוע בו זריעה אלא יהיה כמו אפר לרעות שם בהמתם (סמ"ג מ"ע, קנה).