ב. אפר

1, ממנו אֲפֵר.



1 באשור' אַפָרֻ, לבוש בפרט על הראש, תג וכדו' (.Del בספ'. Prolog דף 45, ואחריו שאר חל"א). בערבית דומה לו השרש ע'פר غفرובעברית כפר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים