1, ש"ז, מ"ר אֶפְרֹחִים, —  הילד של מיני העופות, Kichlein, Vöglein; osillon; young of bird: כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אֶפְרֹחִים או ביצים והאם רבצת על הָאֶפְרֹחִים או על הביצים לא תקח האם על הבנים (דברים כב ו). משם חפר (הנשר) אכל למרחוק עיניו יביטו וְאֶפְרֹחָו יעלעו דם (איו' לט כט-ל). גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אֶפְרֹחֶיהָ את מזבחותיך (תהל' פד ד). כופין את הסל לפני האפרוחין כדי שיעלו וירדו (שבת יח ב). משכרת אשה לחברתה תרנגולת לישב על הביצים בשני אפרוחים לשנה (תוספתא ב"מ ד כד). אשה שאמרה לחברתה תרנגולת שלי וביצים שליכי ואני ואת נחלוק באפרוחין (גמ' שם סח:). אפרוחים שפרחו ואין צריכין לאימן (תוספתא חולין י יא). השמה  תרנגולת מחברתה מיטפלת באפרוחיה כל זמן שצריכין לאימן (שם ב"מ ה ה). לאחר שגדלתים כאפרוחים של תרנגולים (מד"ר איכה, פתיחתא). —  והיחיד: ואפרוח שיצא מן הביצה (עד' ד ב). אין שם (בקן)  אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח (חולין יב ג). אפרוח שנולד ביום טוב (תוספתא ביצה א א). ביצה תאכל היא ואמה ואפרוח וקליפתו (ביצה ד.). — ומשל: אתמול אפרוח עכשיו ביצה (מד"ר בראש' לז). ולמה נעלים ריב ומצה אשר היו כחומה פרוצה לא יבוש מזאת העצה יאמר תמול אפרוח והיום ביצה (רמב"ן מכתב לפרובינציה, קבוצת מכתב' שזחה 4). —  ובהשאלה: ולא נמצאת בגסי הרוח החכמים בעיניהם ולא באפרוחים קטנים שלא נפתחו עיניהם (ר"י עמדין, בירת מגדל עז נה.).