ג. אפר
1, ממנו *אֲפָר.
1 באשור' אַפְרֻ, בצה, מקום קנים ודשא. ובערב' אולי ופרא وَف۫رَإ אדמה מכסה דשא. בארמי' אפרא. ותשם בסוף ת"י ושויתיה באפרא.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.