אָפֹר – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

אָפֹר

§, ת"ז, לנק' אֲפֹרָה, – מגון האֵפֶר, aschfarbig; cendré; ash-gray, נהוג בדבור בא"י ובהעתונים.