1, ש"ז, מ"ר אֲפֵרִים, — מסוה מכסה רק העינים בלבד2, Augenbinde; bandeau; bandage : וילך הנביא ויעמד למלך אל הדרך ויתחפש בָּאֲפֵר על עינו וכו' וימהר ויסר את הָאֲפֵר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא (מ"א כ לח-מא). — ואמר המשורר: וירח כקשת שלח אור בצדיה ומתוכה אֲפֵרָיו3 (ר"ש הנגיד, שיר עלי כל איש). ואסיר מעל עיני לבבי בהתלות אֲפֵר ליל אֲפֵרָיו (רשב"ג, שירי שלמה לדוקס יב).
1 משקל בְאֵר, זְאֵב, פְאֵר.
2 ת"י תרגם מעפרא, ורדב"א הקראי (ל"ק קעג) וריב"ק (רסאלה ח.) תרגמו באלמגפר, וכן ריב"ג והוא בערבית אלמִעְ'פַר المِغْفَر. אפס, אלמע'פר היא כעין קובע על הראש ולא על הפנים, ולכן יותר יש לדמות לזה השם ע'פארה غِفَارَة שהיא חתיכת מטפחת תעטף בה האשה את פניה. מנחם: מיני מסוות וכסות המה המכסים את הראש ואת הפנים זולת העינים לבדהן ובלשון ערבי אל. ע"כ. והנה המו"ל השלים אל ברקע, שהוא מסוה הפנים. אך ש' פינסקר (ל"ק שם) העיר כי צריך להשלים אלמע'פר.
3 ופרש דר' הרכבי: בתוך הירח בעצמו ימצא האפר המכסה במקור נדפס 'המכמה' אותו ומאפיל זהרו.