* 1, פ"ע, עת' יֶאֳפַר, — והגיע לשנת כך וכך מימי חייו: אפר2 חמשים ועשה דבר שהוא בהיכרת וכו' אפר שיתין ועשה דבר שהוא בעון מיתה וכו' (ירוש' ביכו' ב סד ד).
1 אולי כמו בערבית עמר غَمَر, שר"ל חי חיים ארוכים.
2 זה לשון כל המאמר בכל נוסחאות הדפוס: אפר חמשים ועשה דבר שהוא בהיכרת אכל רב הדי אפר שיתין ועשה דבר שהוא בעון מיתה אכל חדי. והנה בהערוך לא הובאה מלה זו כלל, וזה נותן אמנם מקום לפקפק באמתותה, ולחשדה שהיא משבשת. וקצת סעד לזה מהמלים אכל רב חדי ואכל חדי, שקשה למצוא להן פרוש נאה, ונראה שהן משֻבשות. ולכן כפר יסטרוב במציאות מלה אפר, והגיה במקומה אפי' והוסיף מלת בן, ובמקום מלים אכל רב חדי הגיה אכל רבתי, ואמר כי זו הגה' תלמיד על הגליון שרמז למס' שמחות פרק ג שנזכר שם מעין זה, ונכנסה אח"כ בגוף המאמר. והנה אעפ"י שעצם הנחתו של יסטר' בהמלים אכל רב חדי היא יפה וחריפה באמת, מ"מ אין דבריו בכלל מניחים את הדעת, כי אין הגרסה אפי' בן חמשים וכו' מתישבת לפי הענין, ועוד קשה איך נכפלו המלים אכל חדי, והעקר שבכ"י הירוש' של סיריליו בבריט' מוז' הגרסה היא כמו"כ אפר, אלא שבמקום אכל רב חדי כתוב יאכל וחדי. ואעפ"י שלא מצאתי פרוש מספיק גם לזה, עכ"פ רגלים לדבר כי הגרסה אפר היא נכונה, ואולי יאכל וחדי היה משל נהוג. ובעל פ"מ פרש אפר כמו עבר, וכן לוי ודלמן. קוה' ממלה פרסית ויונית.