אָרָה

פ"י, אָרִיתִי, אֶאֱרֶה1, תֶּאֶרֶה, אֲרֵה, אֲרִי, אֲרוּ, אֲרֶינָה, – תלש ולקט עשבים, צמחים, pflücken; cueillir; to pluck: באתי לגני אחתי כלה אָרִיתי מורי עם בשמי (שה"ש ה א). למה פרצת גדריה (של הגפן) וְאָרוּהָ כל עברי דרך (תהל' פ יג).  –ובפרט בתאנה: פועלים שהיו אורין בתאנים (ב"מ פט:). התאינה הזו בתחלה אורים אותה אחת אחת ואחר כך שתים ואחר כך שלשה עד שאורים אותה בסלים ובמגריפות מד"ר בראש' מו). כאדם שהוא אורה את התאנים (שם במדב' כ).  – ואמר המליץ: גשו אחים לגן שכלי ארו את עצי תום מפרי חיים טעונים וסבו אל חדר דעתי שתו מן כלי בינה מלאתים יין עדנים (ר"ש הנגיד, בן משלי). ולכל צורר אמרו סורר מסרעפיו יארה לו איד (רמב"ע תרשיש, שער א). קול העבירו לכל איש חוסר בידו וקוצר חלקת חסדים שמטה חנם לְאוֹרָה וקוצר (שם). ושם (בעולם הנשמות) יֶאֱרֶה אנוש נסעו ויאכל פת לחם ביד חבלו אפויה (הוא, Monats. 1876 (XL) 170). מי יתנני אחיה עד אארה בשם ומר מבין הליכותיך (ר"י הלוי, מה לך צביה, דיואן מק"נ, ב ד). בני שים ספרים חבריך וארגזיך ותבותיך פרדסיך וגנותיך רעה בגניהם וארה מפריהם בשמיהם ומוריהם (ר"י אבן תבון, צַוָאה, דרך טובים). כמו זה יחיה בגלות חיים ערבים ויארה פרי תורתו בעולם הזה ובעולם הבא (כוזרי ג יב). ותמיד אָאֳרֶה פרי ענפיו (ר"י חריזי, איתיאל ט). ואארה מורה ובשמיה (עמנו' מחב' יז). ויארו ציצים בגן חברה (פניני מליצות, גנזי פט"ב, ד כד). ולא ארה מראשי בשמיו ולא שתה מהיין המשומר בענביו (ר"י הישראלי, יסוד עולם , הקדמה. – ומקור: ואיך גבר יקו לארות ביד פרי בנות (נ"א בינות) בצמאון שתולות (רמב"ע, העונות, או"נ ב). תמטיר ימינו למלקוש עולם בעתו ומורו גן אל והשמט מגדיו לֶאֳרוֹת בשמיו ומורו (הוא תרשיש א). והמתהלל בחילו והוא רשת למעגליו ומה הוה בכל עמלו וילדי יום מבהיליו לֶאֱרוֹת תנובות פעלו ולקצור פרי מעלליו (הוא דוקס, מתי ישני). אל גן נתן גררי ריחו רבעו ישים בו ומסבו וֶאֱרוֹת מגדי דודים בשלו ואכול חנם את טוב חלבו (שם תשו' לר"י הלוי, ילדי ימים). אבל אם לא הביא שליש אלא לאחריו אעפ"י שלא נמנע מלארות  ממנו (רמב"ם, הלכ' מע"ש א). אז קמנו והלכנו אל בית הצביה היפה פוריה וענפה לארות יערת דבשה וצופה (עמנואל מחב' יז).  –ופעול: אשר פריו במחשבי ארויים (ר"י הלוי, התירא הנחשים).

– נפ', נֶאֱרָה, ומקור הֵאָרֵה: בְהֵאָרוֹת דת מפאר בחתן יכהן פאר (ר"א קליר, ארק הכניפה, תפארת שיבה צונץ). שהמוסך איננו צמח שיארה (השרשים לריב"ג).



1 רד"ק (מכלול שה"פ).

ערכים קשורים