אַרְגְּמָנִי
° , ת"ז, – מצבע הארגמן: ומזה (השתן) הארגמני והוא רע ממית (קאנון א ב ג ב, בשתן). ואספו הנשים החשובות בקיאות לעשות הבריה, וללבב הלביבות עגלות גדולות כהקף המרחשת ומראיהן טוב ייני וארגמני כמראה הקשת (אבן בחן, לקלונימוס). וגרמת הארגמני שהוא הפנימי (בקשת) הוא שחרורית העבים (מאיר אלדבי, ש"א, בסוף נתיב ב). אם זר סביב לו (להירח) כגוון העופרת והברזליי והארגמני סופו גשם (מעשה טוביה, העולם פרק יז).