ש"ז, כנ' רֵיחֵנוּ, רֵיחוֹ —  תחושה המתעוררת באף האדם בנדיפה הנודפת מדבר, Geruch; odeur; smell:  וירח (יצחק) את רֵיחַ בגדיו (של יעקב) ויברכהו ויאמר רֵיחַ בני כְּרֵיחַ השדה אשר ברכו יי' בראש' כז כז.  ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וְרֵיחַ לו כלבנון הוש' יד ז.  לְרֵיחַ שמניך טובים שמן תורק שמך שה"ש א ג.  מה טבו דדיך מיין וְרֵיחַ שמניך מכל בשמים שם ד י.  דבש וחלב תחת לשונך וְרֵיחַ שלמותיך כְּרֵיחַ לבנון שם שם יא.  ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וְרֵיחַ אפך כתפוחים שם ז ט. —  ורֵיחַ מים:  אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו מֵרֵיחַ1 מים יפרח איו' יד ח-ט. —  ונָתַן הבשם והפרח את ריחו, הפיץ ריח נעים:  עד שהמלך במסבו נרדי נתן רֵיחוֹ שה"ש א יב.  התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו רֵיחַ שם ז יד. —  נָמַר הָרֵיחַ, הָחלף, השתנה לרעה:  שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וְרֵיחוֹ לא נמר ירמ' מח יא. —  ובהשאלה, הבאיש את ריחו של פלוני, גרם לו שיהיה שנוא ומאוס:  ירא יי' עליכם וישפט אשר הבאשתם את רֵיחֵנוּ בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו שמות ה כא. —  ורֵיחַ נִיחוֹח, עי' נִחוֹח. —  ובתו"מ:  תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת, הפת מותר, שאינו טעם כמון אלא ריח כמון תרומ' י ד.  הטהרה (שםסקה) נטלה את הריח ר' שמעון בן אלעזר, סוט' ט יג.  לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם אב' ה ה.  לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים לשם ריח, לשם ניחוח זבח' ד ו.  מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטורת תמיד ג ח.  עזים היו לבית אבא בהר מכור והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת ר' אלעזר בן דגלאי, שם שם.  הריח והמראה והקול אין בהן מעילה ר' יהושע בן לוי, ירוש' סוכה ה ג.  שכל המומין הפוסלין בכהנין פוסלין בנשים, הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה שם כתוב' ז ט; שם קדוש' ב ד.  שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ברכ' מ..  מאימתי מברכין על הריח, משתעלה תמרתו שם מג..  מנין שמברכין על הריח, שנא' כל הנשמה תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנת ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח רב זוטרא בר' טוביה בשם רב, שם מג:.  שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו, הדס לריחו זכינו, לסיכתו לא זכינו ר"ג, שם שם.  שלשה משיביןן דעתו של אדם אלו הן קול ומראה וריח שם נז:.  פלפלת כל שהוא, למאי חזיא, לריח הפה שבת צ..  מאי בעל פוליפוס, אמר רב יהודה אמר שמואל ריח החוטם, במתניתא תנא ריח הפה כתוב' עז..  שרו של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו1 ר' יצחק, ב"ב עד:.  מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחריה לחורבה לבודקה אמר לה ריח צנון אני מריח בגליל וכו' רב יהודה בשם רב, שם קמו..  כי הא דיתיב רבי וקא דריש והריח ריח שום וכו' סנה' יא..  מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת, משם הריחו ריח אברים ר' שמואל בר נחמני, זבח' סב..  וירח ה' את ריח הניחח, הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש, וירח, ריח של חנניה מישאל ועזריה עולה מכבשן האש וכו' וירח ה', הריח ריח דורו של שמד מד"ר בראש' לד.  להדס ועצבונית שהיו גדלים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו שם לוי, שם שם סג.  כיון שהיו (שכנותיה של אשת המלך) מריחות ריח בשמים באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך ר' יצחק, שם שמות נא.  אתרוג זה יש בו טעם ויש לו ריח שם ויקר' ל.  מה השושנה הזו אינה בטלה לעולם אלא גב1 ריחה כך ישראל אינן בטלין אל גב1 מצות ומעשים טובים מה שושנה זו אינה אלא לריח כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל רבי אבון, שם שה"ש ב, כשושנה.  מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן שם אסתר, ויהי אומן. — *ריח טוב:  על כולן הוא אומר אשר נתן ריח טוב בעצי בשמים רב חסדא, ירוש' ברכ' ו ה.  עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון רב זוטרא בר טוביה בשם רב, בבלי שם מג:. — *ריח רע:  תני, מרחיקין מריח רע ארבע אמות, אמר רבי אמי, מסוף ריח רע ארבע אמות ירוש' שם ג ה.  אכל ולא הלך ארבע אמות אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע שבת מא..  ותחמרה בחמר ובזפת, תנא חמר מבפנים וזפת מבחוץ, כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע סוטה יב..  י' דברים קשים ללימוד, העובר וכו' מתחת ריח רע של נבילה וכו' הור' יג:. —  *ובתמונה לשם רע:  ויסע משם אברהם, פנה מפני ריח רע שהיו אומרין לוט בן אחי אברהם בא על שתי בנותיו מד"ר בראש' נב. —  *ריח זוהמא:  הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע"ג אפרו וזהו תחילת ריח2 זוהמא שבת מא.. —  *ריחו קשה, ריחו רע:  טען והזיע והיה ריחו קשה נדר' ז ג.  קירבי דגים כל זמן שהן דליקין אין ריחן רע, כבו ריחן רע, עיטרן בין כבה בין דלק ריחו רע ירוש' שבת ב ב.  כל תענית שאין בה פושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת רב חנא בר בזנא בשם ר' שמעון חסידא, כרית' ו:.  אין לך דבר שריחו רע וקשה יותר משטף של עזים ר' יוחנן, מד"ר שה"ש ד, נפת. —  *ריחו נודף:  לא היו כונסין אותו (את היין) בחצבים גדולים אלא בחביות קטנות ואינו ממלא את החביות על פיהם כדי שיהא ריחו נודף מנח' ח ז.  לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת, במקומה ריחה נודף וכל שכן במקום הבוסם ר' אושעיה, סנה' קח..  סמים וכו' מה הפרט מפורש דבר שקוטר ועולה וריחו נודף אף כל דבר שקוטר ועולה וריחו נודף דבי רבי ישמעאל, כרית' ו:.  ומה עכשיו שהוא מטונף באיברו הרי הוא ממרא לקונו, אילו היה ריחו נודף בקרבו לא כל שכן כלה רבתי ו.  ועי' נָדַף. —  *ריחו מפעפע, עי' פִּעְפֵּעַ. — *קלט השמן את הריח, עי' קָלַט. — *ובהשאלה, ריח ערוה, ריח פסול, ריח הגט, ריח שירים, ריח מצות1, שמץ מהם, אבק מהם, דומה להם:  האשה שהלך בעלה למדינת הים וכו' קנס קנסו בה וכו', ויקנסו בה אצל השני ולא יקנסו בה אצל הראשון, א"ר יוחנן מריח ערוה נגעו בה ירוש' יבמ' י א.  לוים המוזהמין מאימן לא חשו להם משום ריח פסול שם שם.  מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול רב הושעיה, שם גיט' ב ו.  לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה הרי זה גיטיך, רבי יעקב בר אחא בשם ר' ינאי, אף ריח פסול אין בה שם שם ט א.  ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה לא יקחו והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה יבמ' נב..  אפילו ריח הגט אין בו ר' ינאי, גיט' פו:.  הראשונים ריח שירים אמרו לפניך, אבל אנו כשבאנו לים לא הנחנו לשון של שבח שלא קלסנו לך וכו' ד"א הראשונים ריח מצות נתת לבם, לאדם נתת מצוה אחת, לנח ולבניו שש מצות, אבל אנו כשבאנו לסיני כאדם שהוא מערה מפי חבית כך אתה מערה עלינו את המצות, שמן תורק שמך ר' ינאי ברשב"י, תנחו' יתרו ג.  ועי' רִיחָה. —  ובסהמ"א, אף מ"ר רֵיחוֹת:  שאין לך אומה ולשון שלא נקלט בתוכה ריחן הטוב של ישראל מדרש שה"ש ו ב, גרינהוט, מב:.  המתרחק מריח עבירה ודקדק הרבה על עצמו לא ילתות אפילו חטין ר"ח, פסח' מ..  אסור שיתן אדם מעות על דרך שותפות שיהיה קרוב לריוח ורחוק להפסד שזה ריח רבית ר"א הקראי, גן עדן, דין הנשך והתרבית, קפו:.  ופעמים בני אדם וכו' אוהבים זה את זה כי אחר ימים זרעם זה עם זה יתחתן ומזלם ידע וריח האהבה דביקה בלב של האבות ספר חסידים תתתתרסח.  כי כבר היה ריח קול המלחמה חיד"א, מעגל טוב, 30.  ואומתנו חסרה מכל זה, ישנאו את החכמים ובודים עליהם שהם מינים ואפיקורסים אם יש להם ריח מן החכמות העיוניות ר"ש בלוך, שבילי עולם, א, הקד' 7. — °ובמליצה, אין לדבר מן הדברים טעם וריח, אינו נִתן להשמע:  ומי יתן וידום ואז טוב לו כי אין לפי' זה טעם וריח ראב"ע, שפת יתר, 17.  ואיין בפי' הזה טעם או ריח רמב"ן, בראש' ו ג. — °ופתגם:  על טעם וריח אין להתוכח, de gustibus no est disputandum, כלומר, לכל אדם טעמו משלו, נוהג בדבור ובספרות. — °חוש הריח, אחד מחמשת החושים:  כי ידיעת הנראה הוא מה שישיגהו האדם באחד מן החמשה חושים, אם בראות או בשמע או בריח וכו' ר"י א"ת, או"ד, הקד', ליפציג, 8.  ומה שאמר כי לא לקלים המרוץ, רמז בו אל חוש הריח אשר הוא באף וכו' הוא, תקון מדה"נ לרשב"ג.  כראות וכשמע וכטעם וכריח וכמשוש הוא, חו"ה, היחוד י; ועי' עוד שם עבודת האלהים ט.  וכן הטעם הרגש המטעם והריח הרגש האף עולם קטן, הורביץ, 4.  והיותר קרוב אל הטעם הריח אמו"ר לראב"ד א ו, כחות הנפש, 27.  אמנם חוש הראות והשמע והריח ישיגו מורגשיהם ואע"פ שנעצמים ההם וכו' רחוקים מהם ר"ש א"ת, מו"נ א מז.  חוש הריח הוא כח מדרכו שיקבל מיני הריח מן בעלי הריח וכו' ואמנם ישיגהו באמצעות גשם יתפעל מן הריחות ויתנועע או יתערבו בו חלקים בעלי הריח ס' הגדרים. —  ומ"ר °רֵיחַיִם, ואמר הפיטן:  מוקדה ואבקה עוטרת, נועם ריחה נוטרת וכו' קיצבה ממולחה ומוכשרת, רובי ריחים מאושרת ינאי, אפון, קרוב' שמות, זולאי, קיג