*, בטילה, – הפך מן פעולה, לא עשיית מלאכה, Müssiggang; désoeuvrement; idleness: הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר הרי זה מחשב עמו שכר בטילה ואיזה הוא שכר בטלה בשעה שלוקח וכו' מחשב עמו שכר  מכירה וכו' (תוספתא ב"מ ד יד).  כיצד מבטלה (את הע"ז) וכו' אפילו דחאה וסטרה ונפלה הרי זו בטילה עולמית (שם ע"ז ה ז). מניין לתקרובת עכו"ם שאין לה בטילה עולמית וכו' (גמ' שם נ.).  ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעוה"ב (מנח' נג:).