1 ש"נ, מ"ר בְּלִימוֹת, – א) מאומה, לא דבר, Nichts; rien; nothing: נטה צפון על תהו תלה ארץ על בְּלִימָה 2 (איוב כו ז). – ובקבלה: עשר ספירות בלימה (יצירה, א), שבכחן תלויה הארץ. – ואמר המשורר: הלא בחכמה האדמה עלי מים הרקיע, ברוב עצמה על בְּלִימָה אדניה הטביע (הרמב"ע, דוקס, תחנון לעי"ת). האל התולה על בְּלִימָה תבל וכאשכול תולה אותה בלי חבל (שם 19). – ב) מרכז הארץ3, Mittelpunkt; centre: בלימה היא מרכז הכבד של הארץ (ספ' הגדרים). וכבד יורד אל בלימה כבוד לאיש תבונה (אס"ף ב, כד יד).
1 הסכימו רוב הקדמו' והאחרו' כי זו מלה מרכבת מן בלי ומן מה. ואעפ"י שאין זה בלי הקש בלשון, מ"מ דעתי מהססת בהרכבה זו למשמעה זו. עי' לקמן.
2 תרגום: זקף ארעא עלוי מיא מדלית מדעם דסמיך ליה. ורש"י: בלימה אין כלום. ראב"ע: בלימה שתי מלות. וכן רוב האחרונים. אך קצת קשה לחשב כי היתה הרכבה זו בלשון ולא נזדמן הדבר שהשתמשו בה בכל ספרי התנ"ך זולתי במקום הזה. וכבר ערער מנחם (בערך אראל) על-הרכבה זו ואמר: חלילה לאנשי לבב להצדיק אותם להיות מלה בלשון עברית נחלקת לשתים והמלין האלה אשר ישימון מוחלקין בה יקומו לאחת ולא יחלקו לשתים. ופתרון תלה ארץ על בלי-מה תולה ארץ על מישור ומגזרת המלה במתג ורסן עדיו לבלום המתג והרסן והחח יישירו הפרד והסוס כמלמד הבקר ודרבן לצמדים. ע"כ. ורש"י הביא פרוש זה בשם דונש. אבל גם זה פרוש תמוה מאד, והדעת נותנה שמלה זו היתה שם לדבר שהאמינו אז כי הארץ תלויה עליו.
3 אמר רלב"ג: על בלימה על מה שאין לו מציאות בעצמותו והוא מרכז הארץ כי עליו נתלית הארץ.