*, ש"נ, מ"ר בְּלִילוֹת – שה"פ מן בָּלַל: כל המנחות הנעשות בכלי טעונות שלש מתנות שמן יציקה ובלילה (מנח' ו ג). במנחה כהן משיח וכו' פסולה שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה (שם ג ב). יציקות ובלילות תנופות והגשות (תוספתא דמאי ב ז). מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר (מנח' ט.). ליתן לחלות משיחה ולרקיקים בלילה (מד"ר במד' י). פתרונו (של אבוס) הוא מקום הבהמה העשוי לבלילה (מנחם, אבוס). ולפיכך בלל ה' את שפתם כי בלילת השפה היא סבה להרחיק ההסכמה (יעקב אנטולי, מלמ' התלמי', נח). מיני מרקחת העשויין מבלילת צוקר ודבש ומחפין בבלילת זו מיני קטניות וגרעינים (שו"ת, תרומת הדשן קיט).