בַּלְשָׁן
°1, מ"ר בַּלְשָׁנִים, – אדם יודע לשונות, בקי בחכמת הלשון, Linguiste.
1 מקור שם זה בדרש התלמודי על השם מרדכי בִּלְשָׁן (עזרא ב ב), שהוא מרדכי דוד אסתר על שם שידע שבעים לשון. ואעפ"י שאין ספק בדבר שאין זה אלא דרוש מ"מ נתקבל שם בלשן במשמעה זו ונהוג בדבור בבית פתוחה, ואומרים כי זה צמצום הרכבה מן בעל ומן לשון.