בלש

* 1, ממנו *בָּלַשׁ, *בַּלָּשׁ, *בַּלְשִׁי, *בַּלֶּשֶׁת.


1 בארמ' בְּלַשׁ: ובלש ולא אשכח ת"א בראש' לא לה. ויבלשון ית ביתך מ"א כ ו. ויבלשון ית ירושלם כמא דבלשין בנברשתא צפנ' א יב. ובלש בספרי  חוכמ' קהל' יב ז. — בערב' יש שרש קצת דומה לזה פתש فتش, ת במקום ל. ואולי הוא השרש בקש גם ק במקום ל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים