°, - בן מצוה, מי שחיב במצוות, ובפרט כנוי לנער יהודי שהגיע לשנת השלש=עשרה, שמאז הוא נחשב בוגר וחיב בכל מצוות הדת היהודית:  מי שנולד באדר  ונעשה בר מצוה  בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני (תשו' מהר"י מינץ  טו).