ד. בָּרָה
, קל אינו נהוג.
— הִפע', *הִבְרָה, בינ' מַבְרֶה, מַבְרִין, — הִבְרָה ביער, בחרש, כמו בֵרֵא, קצץ את האילנות כדי לעשות המקום פנוי: המברה1 בחרשים המצית את האור בחישת קנים ובאגם תמרים (ירוש' שבת ז י.). אבא שאול אומר מברין2 בחרשים (שם שבי' ד לה ב)
1 כך הובא מאמר זה גם בפרושו של ר"ח שבת עג:, ולכן אין שום יסוד להגיה פה המבהה במקום המברה. —
2 במקום ומבדין בחדשים בדלת.