ב. בָּרָה
, פ"י, צווי בְּרֵה, בְּרוּ, — כמו בֵּרֵר, בחר: ויעמד (גלית הפלשתי) ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול בְּרוּ1 לכם איש וירד אלי (ש"א יז ח). — ואמר המשורר: ממיתי יחשוק לבי ואותו מאנוש בורה2 (רמב"ע, תרשיש ד)
1 ואולי צריך לקרא בֹּרוּ. ויש מגיהים בַּחֲרוּ כמו מ"א יט כה: בחרו לכם הפר האחד. —
2 רשום מן הצד: מלשון וברותי מכם המורדים.