בָּרוּא
°, ת"ז, מ"ר בְּרוּאִים, — כמו שם דבר לכל הנמצא בעולם: המון שאון ברואים יעברו לפניו כמריאים (ר"א קליר, מוס' א' ר"ה, זכר תחלת כל מעש). לך ברואי מעלה ומטה יעידו כי המה יאבדו ואתה תעמוד (רשב"ג, כתר מלכות). לך החסד אשר גבר על ברואיך והטוב הצפון ליראיך (שם). ואתה אלהי האלהים וכל הברואים עדיך (שם). ומה שאנו רואים הנהגת הבורא השלימה בברואים (חו"ה, היחוד ז). כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה וכו' ומהן ברואים צורה בלא גולם (רמב"ם, יסודי התורה ב ג). לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים (שם שם י). בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול (שם ב ב).