1, ש"ז, מ"ר בְּרוֹמִים, — א) בגד ארוג שני צבעים, שחור ולבן, לבן ואדום, וכיוצא בזה: bunter Kleiderstoff; étoffe bariolée; variegated garment : המה (שבא, אשור וכו') רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי בְּרוֹמִים2 בחבלים חבשים וארזים במרכלתך (יחזק' כז כד). — ואמר המליץ: אליכם אקרא עוטי המשבצות, ועוטפי המחלצות, לובשי בגדים ברומים ומתכסים בעורות אילים מאדמים (תחכמוני כט). — ובמליצה: והתחיל (חבר הקני) להוציא מגנזי שפתו ברומי חכמתו (י' חריזי, איתיאל ב). — ב) °ארגז קטן ויפה לשמירת תכשיטים וכדומה, Schmuck-Kästchen; écrin; casket: שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרין בלעז והם מחופין עור ומצוירים לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי וכו' שהברומים  הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים וכו' ומכלולים שבתוך הברומים (רש"י יחזק' כז כד).