מ"ר בְּרוּרִים, לנק' בְּרוּרָה, בְּרוּרוֹת, — א) נקי וטהור וצח, klar; claire; clear: וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ בָּרוּר1 באשפתו הסתירני ישע' מט ב. וכקרן כרכום כברור שבו ניד' ב ז, היותר ברור ומזהיר באדמומית. כל זמן שיום טוב של עצרת ברור סימן יפה לעולם תוספתא ערכ' א ט. היה היום ברור והיו ישראל משתלחין מפני אש שם י. ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים וכו' לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור ב"ב קמז.. אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו שם עב.. אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו סנה' ז:. — ב) בהשאלה במוסריות: כי אז אהפך אל עמים שפה בְרוּרָה לקרא כלם בשם יי' צפנ' ג ט. א"ל (רב יוסף לר' יהושע אביו) עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו (ר' יהושע לרב יוסף) בני עולם ברור ראית פסח' נ.. — מילטתו (את הדור) במעשה ידיך הברורין תענ' כג.. — ג) *שנראה היטב, שאין ספק בו, gewiss; certain: מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור גיט' פט.. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור למקום הברור לו ירוש' ברכ' ב ה ג. והוא שיוכיח לו חלק ברור שם יבמות ב ה ג המקור כנראה שגוי וצ"ל תנחום הירושלמי, אלמרשאד אלכאפי, שאין ספק בדבר שהוא חֵלק. אם ברור לך הדבר שטהורה את סוט' ז:. ר' לוי אמר ממזר ברור היה מד"ר ויקרא לב. וידעתי דעת ברורה כי חובות האברים לא תשלמנה כי אם ברצון הלב הקד' חו"ה. אם היה הדין ברור להם מן היסודות שקבלו משם הנביאים שם. והמשכיל הפקח כשהוא קורא אותו ויבינהו הבנה ברורה יחלקהו לשלשה חלקים שם.  ודברים ברורים, שאין בלבול בהם: וראיתי לחבר דברים וכו' כולם בלשון ברורה ודרך קצרה וכו' לא זה אומר ככה וזה אומר ככה אלא דברים ברורים קרובים רמב"ם, הקד' היד החזקה. — לבו ברור עליו: לבו (של משה) ברור עליו שאינו תובע צורך עצמו אלא צורכן של ישראל מד"ר דבר' יא. — ד) תה"פ, .adv: ישר לבי אמרי ודעת שפתי בָּרוּר מללו איוב לג ג. ואם אמר ברור לי שלא בא אדם לכן טמא תוספתא טהר' ג יג.