* 1, ש"ז, מ"ר בֵּרוּצִים, בירוצים, — מה שבולט החוצה, מה שבולט מן החפן מבין האצבעות, מה שעודף על המדה: מדות הלח בירוציהן קדש ומדות היבש בירוציהן חול ר"ע אומר מדות הלח קדש לפיכך בירוציהן קדש ומדות היבש חול לפיכך בירוציהן חול מנח' ט ה. כל בירוצי מדות הלח בלח קודש וביבש חול תוספתא שם י ז. כל בירוצי מדות הללו שם ח. בירוצי המדות נתקדשו גמ' שם פח.. בירוצי מידות הללו מה היו עושין בהן שם צ:. וכשאדם מערה שני כלים קטנים בכלי המחזיק שניהם יכול לשפוך לאלתר בגדול הכל עם הבירוצים בלי המתנה וכן השני הלכך צריך הגדול שיהיה גדול כדי לקבל השנים עם בירוציהם וכו' אינו יכול לשפוך בקטן בבת אחת עם הבירוצין לפי שזה כלי גדול וזה קטן רגמ"ה, שם פח.. כשמודדין יין וממלא כלי ביותר יש בו בירוצין ואם מיד מערה בכלי גדול נמצאו בירוצין בתוכו ואם לאו נופל לארץ מאליהן רש"י כ"י, בש"ס וילנה שם. שיהא החצי לוג גדול שיכנסו בו שתי רביעיות ובירוציהן וכו' שהמערה כלי קטן של רביעית לתוך כלי גדול כגון חצי לוג בירוציה נופלין לתוכה ואין נשפכין לארץ וכו' וכן הדרך שהמערה כלי גדול כגון הין למלאות כלי קטן כגון חצי ההין בירוציהן נשפכין לארץ שם. בירוצי המדות של סלת חול שאין גב העשרון קודש ובירוצי היין והשמן קודש לפי שהוא יורד על גב הכלי וכלי הלח נמשחו מבפנים ומבחוץ רמב"ם, מעה"ק ב ט. שיהיו הבירוצין וכו' הרי הבירוצין הם כמנחה עצמה וכו' שהבירוצין הם לקיץ המזבח משנה למלך שם.
1 עי' ברץ.