מ"ר בְּרוּרִים, — א) ת"ז, שנבחר מתוך האחרים, auserlesen; choisi; chosen: כל אלה בני אשר ראשי בית האבות בְּרוּרִים גבורי חילים ראשי הנשיאים דהי"א ז מ. ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בְּרֻרוֹת נחמ' ה יח. — ובמשמ' היותר טוב: הברורים שבאחים ירוש' קידו' ד סו.. הברור שבהם היה למך מד"ר בראש' כג. — ואמר הפַּיָּט: פאר מלכים, תהלה לברורים, מפחדו יחילו איתנים וצורים ועתה בנים, א שבוע'. — כמו שׁם, ובפרט איש שבחרו בו לדבר מה, לעבודה או למשרה: Gewählter; élu; elected: כלם הַבְּרוּרִים לשערים בספים מאתים וכו' דהי"א ט כב. ועמהם דתן וידותון ושאר הַבְּרוּרִים אשר נקבו בשמות שם יו מא. — ג) בפרט מי שבררוהו הקהל להנהיג עניני העדה, וכדומה: ראובן קדש את לאה וכו' ואח"כ נתחרט ותבע ממנה שתביא לו הכל וחייבו אותו ברורי המקום שישא אותה וכו' ואמרו לו הברורים כן יהיה שו"ת הר"י מיגש, סי' קכב. שאלתי עוד הקהל והברורים הוצרכו ללוות מגוי אחד לצרך הקהל ועשו הברורים שטר הצלה ליחידים מכל הפסד רשב"א, תר"פ. אם מכר המוכר וכו' ליתר מן השומא ששמו הברורים וכו' ואמר לו הברור האחד שימכור לשבעה ומחצה שם תקצא. שכל מי שיש לו שום זכות וכו' שיבוא ויודיע לברורים או למוקדמין ריב"ש, שפח. והיה ביד מעלת הברורים הנ"ל כח ורשות לדון ולגזור כאשר ייטב עינם שטר בי"ד, ש' ש"ד. זה לי ששה חדשים לימים נמנים ברורי הק"ק יצו ר"י עובדיה, אג' דורי הזמן, כתב' ש' שנח. עיר אחת שהיתה לה הסכמה ותקנה לשים ברורים מדי שנה בשנה באופן שהברורים מזאת השנה להם לבדם כח והרשאה להקים ברורים אחרים שו"ת מהרש"ך א קיב. — ד) °דַיָּן שברר לו אחד מבעה"ד לדין ולפשר: ונמצא ברור של התובע פסול למורשה של נתבע מהר"מ איסרלס קד. יכולים הברורים ליקח מכריע תורת אמת לא. יכולים ברורים לשאול ממי שירצו בלי דעת בעלי דינים וכו' ראובן ושמעון ביררו ברורים דיינים סוחרים בשבועה מהרש"ך א קסד.