* 1, ש"ז, מ"ר בְּרוּרִים, סמי' בְּרוּרֵי, — בְּרוּרֵי המדות, האופי והקצף שמתהוה על פני המשקה בהמדה כשמערים את המשקה מחבית וכדומה במהירות ובכח: מעשה באב שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביו"ט אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי2 המדות וחכ"א אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות ביצ' ג ח. הוא (אבא שאול בן בטנית) כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחביריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות גמ' שם כט.. כל הנותר בחבית על ידי ברורין שהרתיח היין כשמוציאו ומעל אופי וכו' ואין המדה מלאה והן נקראין ברורין רש"י שם.
1 משק' גְּדוּד, זְבוּב. ועי' הערה לקמן.
2 כך גרסת הספרים במשנה שבמשניות וכמו"כ במשנה שבתלמוד בבלי. אך במשנה שבתלמוד ירוש' חסר כל מאמר זה מפני ברורי המדות. ואמר רש"י: ולא גרסינן במתני' מפני ברורי המדות ואית דגריס ליה. ע"כ. עכ"פ, בגמרה שם נמצא המאמר המובא בפנים בכל הספרים, ופרש רש"י ברורי המדות העלאת הרתיחות, שע"י זה מתהוה אופי על פני המשקה כשמערים אותה, ונמצאת המדה חסרה. ומאלה חסרונות המדות שמכר ללקוחותיו כנס אבא שאול בן בטנית שלש מאות גרבי יין, וחשב זה לגזל הרבים והביאם לפני הגזברים בירושלם. וזה מקביל יפה למצוי המדות של שמן שמהן כנסו חבריו של אבא שאול שלש מאות גרבי שמן, ממה שנשאר בדפנות המדות וממצים אותן לתוך כלי אחר. ויש גורסים ברוצי המדות, במקום ברורי המדות, וכן נמצא ברש"י כ"י, אבל גרסה זו בודאי משובשת כי ע"י ברוצי המדות, והוא מה שנותנים עדף על המדה, לא יכול אבא שאול לכנוס גרבי יין, כי אדרבא נחסר לו על ידי זה בכל פעם. והנה הטעם שנתן רש"י לשם זה וז"ל: והם נקראים ברורים לפי שמבררים אותם מן היין כששותה אי נמי על דקלישי וזיגי, ע"כ, אינו מחֻור, ולא נתברר לי מקורו האמתי של שם זה. וי"מ ברורי המדות ברור וזקוק משקה בעת שמודדים אותה שי"פ, האוצר. ואחרים מפרשים ברורי המדות ברור החשבון של המדות. — אך כל זה אינו נכון ומדויק לפי הענין כמו פרושו של רש"י, שבחוש הדק שלו כון לעצם הענין אעפ"י שאין לעמד על מקורו של השם.