*1, ש"ז, —א) שה"פ מן בֵּרֵר, הפעולה לבחר דַיָּן פשרן, וכדומה: שטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וכל מעשה בי"ד (ב"מ א ח). אין כותבין שטרי בירורין2 וכל מעשי בי"ד אלא מדעת שניהם (ב"ב י ד). אפילו בשטרי בירורין בי"ד עושה לו קיום (ירוש' שם י יז ג). — ובכלל במשמ' °בחירה: וכקרבן ניחוח הועל (יצחק) בְּבֵרוּרִים ונרצה ככליל ושלמי אמורים (שעשוע יום יום, ב שבוע'). — והדבר שבררו מתןך דבר אחר: הזרתנִי מן הבירור שבה (רש"י יומא מז.). כנודע היא (השכינה) מבררת בירורים מתוך הסיגים והיא מעלה אותן למעלה (רח"ו, עה"ח ב ד ז ז). כונת מ"ב זה היא להעלות כל הבירורים משם (שם ב ב א ב). — ב) שה"פ מן בֵּרֵר, במשמ' עשה טהור וזך, שאין בו ספק: במקום שאפשר לעמוד על בירור בודקין (רש"י חול' יא:). אין בחזקה אפילו משום בירור דברים (הוא סנה' כג:). אלו בעלי משנה שסוברים לידע כמו בעלי גמרא ואינם יודעים בירור הדבר (תוס' ב"מ לג:). מי שבכח שכלו והכרתו לעמוד על ברור מה שקבל (הקד' חו"ה). ואתה רואה עכשיו שאינה מעידה בבירור אלא על הטעות (אבר' בר' חייא, ש' העבור). כבר ידעת בברור (שו"ת רדב"ז ד רנז). — וכנ': וכן אומר במה שיוכל לעמוד על ברורו מדרך השכל (הקד' חו"ה)
1 מן ברר.
2 ובגמ' שם ב"ב קסח.: מאי שטרי ברורין הכא תרגימו שטרי טענתא רב ירמיה בר אבא אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. ע"כ. וב (ירוש' מו"ק ג פב.) ושטרי בירורין ר"י אומר קומפרומיסין. ובמשמעה זו השתמשו בו כל הפוסקים.