ברר

1, ממנו א. בַּר, בֹּר, בָּרַר.  *בְּרִירָה, *בְּרֵרָה, °בָּרוּר, וי"א גם בֹּרִית.



1 באשור' בַּרָרֻ, היה לו ברק וזהר.  בערב' בַר بَر היה טוב, צדיק, שומע בקול אבותיו ואלהים, היה רחום וחנון (אלהִים).