בָּרָק

1, ש"ז, סמי' בְּרַק, מ"ר בְּרָקִים, כנ' בְּרָקָיו, סמי' בִּרְקֵי, —  א) אור מבהיק הנמלט פתאם מקרב העננים במהירות גדולה כאלו נקרעו ויקדמהו על פי רוב קול רעם, Blitz; éclair; lightning: ירעם מן שמים יי' ועליון יתן קולו וישלח חצים ויפיצם בָּרָק ויהמם (ש"ב כב יד-יה).  ויי' עליהם יראה ויצא כַבָּרָק חצו (זכר' ט יד).  ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קלת וּבְרָקִים וענן כבד על ההר (שמות יט יו).  לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ בְּרָקִים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו (ירמ' י יג).  התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך  התשלח בְּרָקִים וילכו ויאמרו לך הננו איוב לח לד-לה.  קול רעמך בגלגל האירו בְרָקִים תבל רגזה ותרעש הארץ תהל' עז יט.  מראיהן כלפידם כַּבְּרָקִים ירוצצו נחו' ב ה.  ואמר המשורר: שפתי אם אשים, בהרים ורכסים, יעופון בם נסים ורוצים כברקים ראב"ע, נדוד הסיר.  האירו בְרָקָיו תבל תהל' צז ד. — ובמליצה: המות בכל יום ישלח חצו וברקו חו"ה, התשובה ז.  — ב) בהשאלה, מראה נוצץ ומזהיר מפני מתכת ממורטה או ממראה של זכוכית, Glanz; éclat; brightness:  חרב חרב הוחדה וגם מרוטה למען טבֹח טבח הוחדה למען היה לה בָּרָק מרטה יחזק' כא יד-יה.  אם שנותי בְּרַק חרבי דבר' לב מא.  ולהב חרב וּבְרַק חנית נחום ג ג.  —  ואמר המשורר: הבט מאור כוסות אשר ידמו אורי ברק חרב בלהטיהם רמב"ע, תרשיש ב י.  —  וסמי' רבים: התחילו ברקי האור  תרג' פי' המשנ' להרמב"ם, תמיד ג ב.  מה נוראים ברקי פלפולו אילים ליש"ר, כתב ג.



1 באשו' בִּרְקֻ, בערב' בַּרְק بَرْق, בארמ' וסור' בְרַק, ברקא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים