ב. בָּרַץ

 * 1, קל אינו נהוג.

—  פֻע', °בֹּרַץ, מְבֹרָץ, מבורץ, — מפֻלש, פתוח מקצה לקצהו:  חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה וכו' בחריץ מבורץ 2 (תוספתא  כלא' ג י).



1 בסור' נקב וקדח ופלש.

2  כך בכל הספרים, ובמשנה במקום זה מפורש.

חיפוש במילון: