בָּרַס

°1, קל אינו נהוג.

— הִפע', °הִבְרִיס, —  נער, נהק החמור: שור גועה, אריה שואג וכו' חמור מבריס (כסא שלמה, ביה"מ ילינק ה).



1 בארמ' משמש לנהקת החמור: האפשר דמבריס מרודא עלוי דתא (ת"י איוב ו ה).

חיפוש במילון: