א. בֵּרֵץ

 * 1, — מלא וגדוש מאד, למשל קֹמץ עד שבולט מבין האצבעות, וכדומה, היה גדוש מאד בהמדה: איזהו (קמץ) היתר שקמצו מבורץ מנח' א ב.  היה קומץ מבורץ וקמץ ועלה בידו צרור תוספתא שם ה כ. מלא קמצו יכול מבורץ ת"ל בקומצו וכו' יכול אפילו בראשי אצבעותיו ת"ל מלא קומצו יומא מז..  שהמספקין סלתות שקבלו מעות הקדש לספק סלתות כל ימות השנה מודדין להקדש במדה מבורצת רש"י כתוב' קו:. אשר ימצא קומצו מבורץ שבלי הלקט, חתי' הספר

— נִפ', °נִבְרָץ: דיין עב הוא ואינו ממהר לצאת אלא נברץ ונגדש על שפת הכוס יותר מן המים רש"י סוכה ו.



1  בכנע' ברץ יתר על המדה (Sehröder 23).

חיפוש במילון: