בַּרְקוֹן

°1, ש"ז, מ"ר בַּרְקוֹנוֹת, — חלק אחד מששים משניה אחת של הקף העגול:  מדדו חכמים ש"ס מדרגות וי"ב מזלות צמודין בו ושמותם טלה שור וכו' וכל מדרגה ומדרגה ס' גסטראות וכל גסטרא ס ברקונות וכל ברקון ס' אולות וכל אולות ס' אורות וכו' (רזיאל הגדול כא.).



1 אין לדעת מאין לקח מחבר זה הספר מלה זו ומה מקורה, אך לפי הענין הוא חלק מחלקי הקף העגול.  ואולי זה מהשם ברק, זמן כבריקת הברק.

חיפוש במילון: