גָּבִישׁ

1 ש"ז, מ"ר גָּבִישִׁים, — א) מחצב קשה זך ספירי ובלי גון, כעין הזכוכית2 Krystall; cristal; crystal: לא יערכנה (את החכמה) זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז ראמות וְגָבִישׁ לא יזכר (איוב כח יז-יח).  — ב) °בהשאלה, השתמשו בו הסופרים החדשים בחכמת המחצבים, גשם מחצבי שיש לו פנים קצובים במספרם ובנטיותיהם ומיוחדים לכל מין ומין: גביש המלח וכדומה.



1 משרש גבש עי"ש.

2 כך הסכימו המפרשים החדשים גזנ' והבאים אחריו, ואמרו כי עקר משמעת המלה היתה גליד, והשאל להמחצב מפני עינו כעין הגליד, והעיד פלינוס כי הקדמונים חשבו שהוא באמת גליד (פלינ' לז ה), וכן בלשון יונית השם χρúσταλλος משמעתו גליד והמחצב הנזכר, וממנו בכל לשונות הלעז השם קריסטל.  ויונתם תרגם בירולין,  שהוא מה שנקרא בלעז beril.  מנחם בן סרוק: אבן מאבני השהם.  ריב"ג: פרשו בו שהוא מין ממיני השרד והפסים.  רש"י: שמות אבנים טובות שבים הם.  רד"ק: אחד מהאבנים היקרות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים