ש"נ, כנ' גְּבִירָתִי, מ"ר גְּבִירוֹת, — א) תאר כבוד לנשי המלכות Königintitel; titre des reines;lady (used of a queen):  ויתן לו (פרעה להדד) אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הַגְּבִירָה (מ"א יא יט).  אמרו למלך וְלַגְּבִירָה  השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם (ירמ' יג יח). —  ולאם המלך: Konigin Mutter; reine mére; queen mother: וגם את מעכה אמו (של אסא) ויסרה מִגְּבִירָה (מ"א טו יג).  — ב) *אשה שיש לה שפחה, ביחס לשפחתה, Herrin; Maîtressé; mistress: אם גבירה לוקה שפחה לא כל שכן (תענ' כא:).  אמרו לה (השפחות לבת פרעה) גבירתנו מנהגו של עולם וכו' (סוט' יב:).  למה אין שמותם של שבטים שוים בכל מקום (אינם כתובים בסדר אחד) אלא שזה מקדים לזה וזה מקדים לזה שלא יאמרו בני גבירות תחלה ובני השפחות אחרונה (מד"ר שמות א). — ג) °תאר כבוד לאשה חשובה בכלל: ולפי שהיה מדרך השרים לכבד את הנשים ובפרט הגבירות (ר"י אברבנאל, מ"ב ט).  תנאי התנה במעשי בראשית עם אשתו הגבירה הנ"ז שלא יהיה לו רשות בבית ובחנויות הנ"ז (ר"י עובדיה, אגר' דפי הזמן).  הגבירה אשת החכם (שם).  — ובכנ' גבירתי: ויאמר לה גבירתי חברי רוצים לבוא לפניך (משלי סנדבר).