1, פ"י, עת' יָגֹד, יָגוֹד, יִגְדֹּד, — א) חתך וקטע דבר מן דבר, abschneiden; couper de; cut off: פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד פרה ב ב.  עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עליה בודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה יגוד2 וישתמש במותר ערכ' ו..  גדד3 שתי לשונות לוכסן גדד שתי כרעים לוכסן כלים יח ה. — ב) חתך ולקט התמרים מאילן הדקל4, — כמו בצר בענבים, ארה בתאנים ומסק בזיתים,  pflücken (Datten); cueillir (les dattes); harvest (dates): התולש והבוצר והקוצר והמוסק והגודד והאורה כולן מלאכה אחת הן תוספתא שבת י יז.  תני ר' חייא הקוצר הבוצר המוסק הגודד התולש והאורה כולהן משום קוצר ירוש' שם ז ט..  שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור תמרים לגדוד5 זיתים למסוק בי"ד יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס וקוצר ובוצר וגודד5 ומוסק ב"מ לט..  פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודדין6 בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שם פט:.  עד שיגדוד6 שלשה גדידות ויבצור שלשה בצירות וימסוק ג' מסיקות ב"ב לו:.

— פָעו', *גָּדוּד, ת"ז, לנק' גְּדוּדָה, מ"ר גְּדוּדִים, גְּדוּדוֹת, — א) דקל שגדדוהו, שקטפוהו, שגדדו התמרים ממנו: סוף סוף כל העומד ליגדד כגדוד7 כתוב' נא.. — ובהשאלה.  אדם בידים ריקניות, שאין בידו כלום: ואני (יעקב) לא נזם אחד ולא צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שלחו (יצחק את יעקב) מד"ר בראש' סח. — ב) °מי שיש לו חתך בבשרו: ואתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים רש"י דבר' יד א.. ועי' גדידה. — ומקור °גְּדוֹד, לִגְדּוֹד: לפי שאנשי הצבא המתפשטים כחמשה או כעשרה לשלול שלל ולבוז בז נקראים גדודים לפי שהם הולכים לגדוד ולשלול מה שתמצא ידם אבר' בדרשי, חותם תכנית, גדוד, ר"ל לחתוך.  

— נִפע', *נִגְדַּד, הִגָּדֵד, ליגדד: העומד ליגדד8 כגדוד כתוב' נא..

— פִע', *גִּדֵּד, — חתך, כרת, ובהשאלה החריב והשמיד: בא מי שעתיד לגדד משתיהן של אומות העולם מדר" בראש' עא.  שמשם הקב"ה יוצא ומגדד משכנותיהם ומשתותיהם של אוה"ע תנחומא, כי תשא יג.  בא מי שמגדד נביאי הבעל ונביאי אשרה בראש' ל יא9. — ואמר הפיטן: יריעותי גִּדְּדָה, אהלי שדדה, וחרשה ושׂדדה קרוב' א' ר"ה.  — ובמשמעה הראשונה: וכן אם גידד שתי כרעים טפח על טפח ר"ש כלי' יח ה. — ובמשמ' עשה גדידות בבשרו: עיקר הלאו ידענו שהוא שלא נגדד עצמנו כ"מ ע"ז יב יד.  האיך לוקה המגדד עצמו שם.

— פועֵ', *גּוֹדֵד, — עשה גדידה בבשר: (אם היתה כונת הכתוב בלא תתגודדו לא תעשו גדידות בבשר היה לו לאמר) לא תגודדו10 יבמ' יג:.

— פֻע', °גֻּדַּד, מגודד: שאם היה הכהן מקורח ומגודד אינו ראוי לעבודה רמב"ן דבר' יד א.

—  הִתפ', הִתְגּוֹדֵד, — א) עשה בבשרו חתך, בהתפעלות הרגש, sich Einschnitte machen;  se faire des incisions;  to make incisions in one's own body: בנים אתם ליי' אלהיכם לא תִתְגֹּדְדוּ ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת דבר' יד א.  ויקראו (נביאי הבעל) בקול גדול וַיִּתְגֹּדְדוּ כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם מ"א יח כח.  באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תִּתְגּוֹדָדִי ירמ' מז ה. שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים וּמִתְגֹּדְדִים שם מא ה. — הִתְגּוֹדֵד לפלוני, עשה לעצמו חתך בבשרו בשביל מות פלוני: ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יִתְגֹּדַד ולא יקרח להם ירמ' יו ו. — ב) * נבדל ונפרד חבורות חבורות 11: לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות יבמ' יג:.  והתחזקו בדבר זה יותר מדי כדי שלא יתגודדו קהלות ישראל ותעשה תורה כשתי תורות תשו' גאו', JQR XVII, 274.