*, ש"ז, מ"ר גִּדּוּדִים, — בליטה, גבשושית מהאדמה: דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין (ערוב' צג:).  ויעשה מהן (להשדה) גידודין גבוהין אמה (רגמ"ה ב"ב צט: ).  מקום שהמים בורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים (רש"י ירמ' מח כח).