1, ש"ז, מ"ר, גְּדוּדִים, —  חבורת שודדים, חבורה של אנשי צבא, Schar; bande, troupe; troop:  גד גְּדוּד יגודנו והוא יגוד עקב (בראש' מט יט).  ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גְּדוּד (מ"א יא כד).  כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גְּדוּד בחוץ (הושע ז א).  תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גְּדוּד פתאם (ירמ' יח כב).  ארדף אחרי הַגְּדוּד הזה האשגנו (ש"א ל ח).  ויקבלם דויד (את השלישים) ויתנם בראשי הַגְּדוּד (דהי"א יב יט).  אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בַּגְּדוּד (איוב כט כה).  ושני אנשים שרי גְדוּדִים היו בן שאול (ש"ב ד ב).  וארם יצאו גְדוּדִים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה (מ"ב ה ב).  ולא יספו עוד גְּדוּדֵי ארם לבוא בארץ ישראל (שם ו כג).  גְּדוּדֵי צבא המלחמה (דהי"א ז ד). — אִישׁ גְּדוּדִים:  וכחכי אִישׁ גְּדוּדִים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה (הושע ו ט), ועי' חכי. —  ואמר בן סירא:  מי יאמין בגדוד צבא המדלג מעיר אל עיר (ב"ס גני' לג לא). — ובהשאלה להצרות:  יחד יבאו גְדוּדָיו ויסלו עלי דרכם (איוב יט יב).  תלאותיך יבואו אלי כגדודים, ומחרון אפך בגדי גדודים, אבניך יפלו על ראשי כגדודים, ורמש אדמתך ישיב אברי גדודים (תוכח' מוסר, עזרא הבבל' פג.). — וגדודי אלהים:  היש מספר לִגְדוּדָיו (איוב כה ג). — *ולחיות:  שכרו לשמור לו את הבהמה וכו' והלכה למקום גדודי חיה וליסטין וטרפתו חיה (תוספתא ב"מ ח יה).  המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה (ברכ' כט:).