ב. גָּהָה
* 1, קל לא נמצא.
— הִפע' *הִגְהֶה, עת' יַגְהֶה, — קפח את העינים באור בהיר שקשה להן לסבול, blenden; éblouir; to dazle: כרשף יניף שלגו וכארבה ישכון דרתו במקור נדפס 'רדתו'. תואר לבנה יגהה2 עינים וממטרו יהמה לבב ב"ס גני' מג יז-יח.
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך כתוב בפנים הנוסחה, והגהה על הגליון יהגה. והנה מהענין וכן מהתרגומים הקדמונים נראה ברור כי הכונה פה כי מראה לבנת השלג כמו יכהה את העינים. יש שרצו באמת להגיה יכהה. וקוילי וניבויאר הגיהו יגהר, במשמעת פעל זה בערב' וסור'. ועי' הערה להשם גֵּהָה, שנראה כי יש באמת קצת דמיון בין גהה וגהר.