גֵּו
1, ש"ז, כנ' גַּוִּי, גַּוֶּךָ, גַּוַּם, — כמו גַּב, ובהשאלה, השליך דבר אחרי גַּוּוֹ, עזב הדבר בבוז: ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גַוֶּךָ מ"א יד ט. לכן כה אמר אדני יי' יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גַוֵּךְ יחזק' כג לה. וימרו (ישראל) וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גָוַּם נחמ' ט כו.
1 י"א מן גוה, ולפי דעת קצת מן גוו.