גֵּט

* 1, ש"ז, מ"ר גִּטִּים, סמי' גֶּט, גִּטֵּי, — א) כתב, שטר בכלל, Urkunde; document: — גט חוב, גט שחרור, גט פטורים, גט מיאון: כל גט שיש עליו עד כותי פסול (גיט' א ה). — וגט שחרור של עבד או שפחה: (מצא) גט שחרור בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד (שם ז). גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין (קדוש' ו:). עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסיי קנויין לך (גיט' ח:). המוכר עבדו לנכרי יצא לחירות וצריך גט שיחרור מרבו ראשון (שם פה:). וגט חוב שאין בו אחריות (ב"ק צה.). כותבין גט חליצה אע"פ שאין מכירין וכותבין גט מיאון אע"פ שאין מכירין (יבמ' קו.). — ומ"ר: אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוין למוליך ולמביא (גיט' א ד). — ב) בפרט גט כריתות בין איש ואשתו, כתב שהבעל נותן לאשתו שהיא חפשית ושתוכל להנשא לאחר, ובזה נִתַּק קשר הנשואים שהיה בינו ובינה, Scheidebrief; lettre de divorce; letter of divorce: המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (גיט' א א). מעשה שהביאו לפני ר"ג לכפר עותנאי גט אשה (שם ה). האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור (שם ו). האומר כתבו גט2 ותנו לאשתי וכו' הרי אלו יכתבו ויתנו (שם ו ה). מצא גט אשה בזמן שהאיש מודה יחזיר לאשה (תוספתא ב"מ א ו). האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים (שם ב). — ומ"ר: רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין (גיט' א ב). שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין (יבמ' ב ז). — ואמר הפיטן: כמה אהיה זנוחה, למתי אקוה לרוחה, מגורי היה בארץ מליחה, נקראתי בלא גֵט שלוחה (סמא"צ, ערב' לכפור, בשם אלהי).



1 באשור' גִטְטוּ, כל כתב עדות ושטר וכדומה (מלון דליטש, מוס ארנולד). — וכן בארמ' וסורית.

2 וז"ל רש"י: לשון בני אדם הוא כבר החזיקו בו לקרות לספר כריתות אשה גט.

חיפוש במילון: