גַּחַר
* 1, ש"ז, מ"ר גְּחָרִים, — מערה טבעית עמֻקה בתוך סלע וכדומה, Grotte; antre; grotto: הזיזין והגזריות וכו' והסלעים והגחרים2 אהל' ח ב.
1 בערב' גַ'חר, גִ'חר جَحَر, جِحْر.
2 גרסת הערוך. ובמשנ' בנוסחא' גהרים. וגרסת הרמב"ם בגוף פרוש הערבי גחירים, וכבר העירותי שם גְּחִיר כי פרושו של הרמב"ם מכריע שהכונה בזה היא לבליטה מן הכותל. ואעפי"כ אין אנו רשאים לדחות פרושם של רה"ג והערוך ורוב שאר המפרשים, וצריכים אנו לקבל פרושם להצורה גחור וגחר.